הספדים

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר." (שו"ע א, א)"

הדרך שבה אדם קם בבוקר משנתו, מצביעה במידה רבה על מצבו הנפשי הכללי, ומשפיעה על תיפקודו במשך היום כולו. אדם שיש לו יעוד בחיים, קם בחשק ובזריזות לקראת היום החדש. והוא קם בדרך כלל מוקדם בבוקר, כדי שיוכל להספיק יותר במשך היום. אבל אדם שאיבד את ערכיו ויעודו, איבד גם את הטעם שבחייו, ואין לו אתגר שלמענו שווה לקום בבוקר. לכן הוא חש בבקרים עייפות ומועקה, ורק כשאין לו יותר ברירה, הוא קם מאוחר ובכבדות אל עוד יום אפרורי וקודר. אבל אם יתחזק באמונה ויקום בזריזות, תתעורר בנפשו חיוניות ושמחה, ויוכל להתחיל את יומו במרץ.

זכיתי להיות חייל של אייל בהכשרת הטירונים בבא"ח גבעתי, כאשר הגענו כטירונים צעירים שעוסקים בעיקר בלשרוד את הימים, אוהבים להתלונן ולקטר – היה מולנו אדם פשוט מדבק בהארה שלו – ראו עליו שזה אדם עם מטרה, עם תכלית, עם רצונות מאוד גבוהים ועם ציפיות מאוד גבוהות מהחיילים, היינו מבחינתו סיירת לכל דבר.

ראו עליו שהוא האמין במה שהוא עשה, שיש לו מטרה, שיש עליו המון התלהבות ושיקול דעת, רואים שהוא חי 'לכתחילה', סיפור קטן שיש כמעט לכל אחד מאיתנו בהכשרה – שהיינו נמצאים בעמדת 'מאזין' שמירה על הפלוגה והיינו סתם בוהים באוויר בימי הקיץ החמים, היה אייל המפקד הדגול עובר בסערה ושואל חצי בצחוק חצי ברצינות – למה אתה בלי איזה ספר ביד? למה אתה לא קורא משהו תוך כדי? הוא ממש סבל שהוא ראה בזבוז זמן, ממש אהב את המטרה, האמין בה, ולשמה ראו עליו שהוא חי והוא פשוט הדביק אותנו, ומה שיותר מטורף זה שזה היה נראה ממש רגיל בשבילו, כאילו הוא באמת כזה.

אנחנו בתור הבני ישיבה בחבורת המתגייסים חשבנו שאנחנו הולכים לעבור דבר קל, שאנחנו כבר מכירים את העסק, ש'קטן' עלינו, ואייל פשוט עשה לנו בית ספר, ברצינות, במטרה הברורה, בשאיפות, בעמידה האיתנה, כל ח' שלו אתה מרגיש כאילו שראש הממשלה מדבר. נראה מתוך נק' מבט של חייל שהוא באמת שאף לגודל מהסוג הזה. נדבקנו בגודל, כל אחד מגדול לקטן.

ולמה הקדמתי במילים הללו 'יתגבר כארי'? כבר יובהר בקלות.

מצרף כאן דברים שאמר אייל בעניין 'הגבורה' רגע לפני שנכנס עם חייליו לעזה –

"אנחנו שומעים על כל אותם חיילים גיבורים שנלחמים, ומדמיינים את המעשים ההירואים ויוצאי הדופן שהם בטח עושים אבל בואו אספר לכם מהי גבורה בעיניי.

מי יודע איך נפתח ספר ההלכה החשוב ביותר שנקרא ה'שולחן ערוך'? ההלכה הראשונה פותחת ברגע הראשון ביום 'יתגבר כארי לעבודת בוראו', על העניין הפשוט הזה של קימה בבוקר נאמר לנו בלשון זאת של גבורה.

גיבור זה לא אחד ששום דבר לא קשה לו, לכולם קשה, גם למג"ד קשה, כל אחד קשה לו משהו אחר. גיבור זה אחד שקשה לו והוא יודע להתמודד עם זה, הוא לא נשבר כי קשה לו, הוא מתמודד עם הקושי, קשה לו אז מה הוא עושה? ניגש לעזור לחבר שיותר קשה לו.

ובהקשר הזה אם זו אכן גבורה - כולכם גיבורים בעיניי, היו לנו עשרות סיפורי גבורה, התגברתם על קשיים מבלי שמישהו ידע שקשה לכם. כולכם גיבורים בעיניי! כל אחד בדרך שלו!"

נסיים בדבר מפליא – לקבוצה של אייל עם עצמו בווצאפ, איפה שכולנו רושמים תזכורות ומשימות לעצמנו הוא קרא בשם הזה ממש 'יתגבר כארי'. שנכמה מדהים זה שמה שבן אדם עצמו, כך הוא דוגמה לחייליו ולכל הסובבים אותו, אדם שחי את המילים שהוא מדבר. שנזכה ללכת לאורו ולהתגבר כארי, לכל המשימות העומדות לרשותנו, ונחיה כמוהו – חיים מלאי משמעות ותוכן.