חייל ישאף לרכוש את הידע המקצועי ואת המיומנויות הנדרשים לביצוע תפקידו, ויישמם תוך חתירה לשיפור מתמיד של ההישגים האישיים והיחידתיים.
(מתוך רוח צה"ל)
"מתכוננים כאילו יש מחר מלחמה!" – אייל שומינוב
מקצועיות היא אבן יסוד בכשירות המבצעית של כל לוחם וכל מפקד. זו לא תוספת – זו דרישה בסיסית.
המתקפה האכזרית של חמאס בשמחת תורה בשביעי לעשירי, חידדה לכל לוחם ומפקד את האמת הפשוטה: אי אפשר לדעת מתי ו'מהיכן תיפתח הרעה'. מוכנות קרבית היא לא סיסמה – זו מציאות.
אייל חינך את חייליו להיערך תמיד ליום פקודה. הוא דרש מהם שליטה מוחלטת בכל פרק מקצועי – נשק, שטח, ציוד, תרגולות, חיבור עם כוחות אחרים. הוא נהג לומר שצריך לאמן את החיילים לא רק למה שהם יודעים שיבוא – אלא גם למה שלא ציפו לו. למשל, הוא דרש מהם להכיר איך פותחים דחפור D9 או טנק במקרה של חילוץ פצועים מתוכו.
עקרונות למפקד
- • שליטה מלאה במקצוע הצבאי: ידע זה ביטחון וביטחון מציל חיים.
• חזרות אינסופיות: תרגל עד שזה טבע שני.
• תרבות נשק מוקפדת: נשק נקי, טעון כשצריך, מחסנית עליך תמיד.
• שפצורים ומוכנות ציוד: ציוד תקין, מוכן לקרב בכל רגע.
• ניתוח קרקע: להכיר שטח, לזהות נקודות שליטה ואיומים.
• חיבור משולב: להבין את תפקידי השריון, ההנדסה, הקשר והסיוע.
• חוסן פיזי ומנטלי: להכשיר את הלוחמים לעמוד בעומס הקרב.
"השגרה היא תבנית של חירום." – אייל שומינוב
כלים פרקטיים למפקדים
- 1. פק"לים ברמה הגבוהה ביותר: לא לוותר על סטנדרטים.
2. תרגולות מחלקה וכיתה: שליטה בכל רמה.
3. אמר"לים תמיד בשימוש: להרגיל את העין לכל תרגיל.
4. היכון קרב יום והיכון קרב לילה: אימונים ריאליים ומדויקים.
5. שפצורים וציוד: כל חייל אחראי למוכנות שלו.
6. הקניית תודעת אויב: לחשוב תמיד איך האויב יפעל.
7. הכשרת המפקדים: לאמן גם את המ"כים והסמלים ללמד נכון ולהוביל.
"נצלו את הזמן בלי החיילים שלכם לפיתוח עצמי. אל תגררו לציניות – זו פיקדון של חיי אדם." – אייל שומינוב
לקח מרכזי למפקדים:
החובה שלך היא להכשיר את החיילים שלך כאילו המלחמה תפרוץ מחר. מקצועיות היא לא דרישה – זו אחריות מוסרית כלפי מי שאתה שולח לקרב.
נקודות למחשבה:
• אתה לא מאמן חייל לקרב הבא – אלא לקרב שאולי לא תדע עליו כלום מראש.
• המלחמה לא מכבדת עצלנים או מרושלים.
• הפער בין הצלחה לאסון הוא לפעמים תרגולת אחת נוספת.
• מקצועיות היא הביטוח שלך כמפקד – ושל החיילים שלך.