החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.
(מתוך רוח צה"ל)
"אנחנו נילחם ונישאר בני אדם." – אייל שומינוב
טוהר הנשק הוא מה שמבדיל את צה"ל מצבאות אחרים. זו לא רק הנחיה מבצעית אלא ערך מוסרי שמפקד חייב להנחיל בכל רמה של הפיקוד.
אייל היה מפקד התקפי ויוזם. הוא לא היסס להיכנס לעומק הכפרים באיו"ש כדי להרחיב את מעגלי ההגנה. הוא הוביל מארבים שתפסו מציתים פלסטינים במטעי דובדבנים. הוא דרש מהחיילים חתירה למגע ויוזמה בלתי מתפשרת.
אבל במקביל הוא התעקש על גבולות ברורים:
לא לפגוע בחפים מפשע.
לא לבזות ולא להשפיל.
לא לקחת "מזכרות" – כי ביזה היא בגידה בערכי צה"ל.
אייל הסביר: המלחמה שלנו היא צודקת מעצם טבעה – אבל זה לא פוטר אותנו מחשבון נפש. להרוג אויב זו לא גאווה אישית אלא מילוי המשימה.
עקרונות למפקד
- • שמירה על צלם אנוש: גם בלחימה הקשה ביותר.
• הפרדה בין אויב לאזרחים: הבחנה ברורה בכל סיטואציה.
• אפס ביזה: לא לקחת דבר מהאויב – לא גופנית ולא מוסרית.
• חשבון נפש: מי שהרג ולא מרגיש כלום – צריך לבדוק את עצמו.
• מדרון חלקלק: להכיר את הסכנה שבהתדרדרות מוסרית בזמן מלחמה.
"הסיפור פה הוא לא אנחנו. להרוג זה לא הישג אישי אלא עמידה במשימה להכות באויב בעוצמה." – אייל שומינוב
כלים פרקטיים למפקדים
- 1. שיח יומיומי על גבולות מוסריים: לדבר על דילמות אמיתיות.
2. עיצוב נורמות: לא להעלים עין ממקרים של ביזה או התנהגות לא מוסרית.
3. דוגמה אישית: המפקד עצמו חייב להיות המצפן המוסרי של הצוות.
4. זיהוי סכנות מוסריות בלחימה: להעלות למודעות לפני הקרב.
5. חינוך לערכים: להבהיר שהמלחמה שלנו היא על חיים – לא על נקמה.
"המדרון, במיו חד בעיתות מלחמה, חלקלק מאוד. התפקיד שלכם כמפקדים הוא להגן על החיילים מפני עצמם." – אייל שומינוב
לקח מרכזי למפקדים:
טוהר הנשק הוא לא חולשה – זו עוצמה מוסרית המחייבת אותנו תמיד. כמפקדים, חובתנו להבהיר את הגבולות, לשמור עליהם ולחנך עליהם בכל הזדמנות.