הספדים

"אייל אחי היקר

איך אפשר לעמוד ולדבר על אדם ענק שכמוך?

ענק שבענקים,

ענק במידות וענק במעשים.

יושבים היינו לחשכת הלילה לומדים ודנים יחד,

היית פושט בפניי סוגיות שלמות ,

רמב"ם , הרמח"ל , תלמוד ומדרשים , אריסטו ,דקארט ושפינוזה

הכל היה בהיר בעניך.

באחד הלילות בבית בהגנה שעשינו בלב עזה קראת לי מהחדר השני - 'בוא בוא תורגמן כאן אין מושב ליצים' .

חככתי בדעתי לשם מה הדחיפות, בטח עוד משימה שיורדת, מהר מאוד מצאתי עצמי מתפלפל איתך באחד ממאמריו של זבוטינסקי.

כל רגע אצלך היה מוקדש למשימה ולפלוגה, התעסקת במשמעת , ובנראות הפלוגה , ידעת ליזום ולתחבל מחוץ לג.ג שהגדירו לך , העיקר שזה מה שישרת את המטרה. לנצח.

לא לקחת לעצמך כלום,

כשפירגנו לך הצטנעת ואמרת שזה לא ממך ,

שמת את עצמך בצד .

היית חוזר ואומר תדיר 'עכשיו אין אייל שומינוב, כשתיגמר המלחמה יחזור אייל שומינוב'.

כמה דבקת במטרה ,

כמה הרמת לנו את הרוח ,

בחנוכה האחרון החלטת לכנס את כל הפלוגה באחד הבתים בלב עזה אף על פי שמאוד חששת , ולשאלתי אמרת 'עשיתי ניהול סיכונים ועכשיו הפלוגה צריכה שנרים את הרוח'.

וזה מה שעשית .

דיברת על גבורת המכבים בימים ההם

ועל הגבורה שלנו בזמן הזה ,

על הזכות שלנו לחיות בדור שכותב את ההיסטוריה .

על הזכות שלנו להיות אלה שמרימים את הכבוד והגאווה הלאומית.

אמרת שלמכבים לקח 30 שנה למרד , ואנחנו רק 60 יום בפנים ,

וכשמדברים על 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה' - כדאי להסתכל בראייה היסטורית - כשבמשך 2000 שנה מדליקים חנוכיות והרוח ממשיכה לפעום אנחנו לא הסיפור כאן.

אין יום שלא דיברת על השליחות שלנו.

אין יום שלא הזכרת את החטופים .

כשדיברנו על השחרור אמרת לי 'אחי זה מאוד פשוט, צריך אותי אז אני פה'.

באחד הימים תפסת אותי ושאלת אותי על הגמרא במסכת עבודה זרה - שמספרים על רבי חנינא בן תרדיון מעשרת הרוגי מלכות. שמצאוהו הרומאים יושב ועוסק בתורה, כרכוהו בספר תורה והציתו, אמר : "אילמלא אני נשרפתי לבדי , היה הדבר קשה לי , ועכשיו שאני נשרף וספר תורה עימי - מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני"- שאלת לכוונה ולא ידעתי תשובה בפי

ועכשיו אומר אני :

'אייל אחי אתה שמסרת את גופך בחבליה של ארץ ישראל על כבודה שנרמס,

תדע שהיא זו שתבקש את עלבונך.

אנחנו נמשיך ונבקש את עלבונך.

בהמשך שאלו אותו תלמידיו לרבי חנינא : רבי מה אתה רואה? אמר להם גוילין נשרפין ואותיות פורחות' .

ושאלת אותי 'מה תורגי, באמת היו אותיות שפרחו באוויר? -

'לא לא' אמרת , 'הכוונה היא שהגויל יכול להישרף אבל הרעיון ישאר לנצח'

הרעיון ישאר לנצח.

אני בטוח שאתה ורבי חנינא ממשיכים להתפלפל שם למעלה בסוגיות שאהבת.

תדע לך אחי שהרוח והרעיון שלך ישארו פועמים בנו לנצח.

ביום שישי האחרון התקשרת אליי לבית החולים 5 דק לפני שבת.

'היה חשוב לי שנדבר לפני שנכנסת שבת' אמרת לי - הרגעת אותי שאתם בטוב , שלא אהיה חלילה מוטרד ממה שקורה איתכם.

כמה היה חשוב לך להגיד לי שפעלנו טוב באירוע שלא אחזיק ברגשות אשם.

הרמת לי את הרוח, וכמו תמיד הרגשתי שיש לי מפקד גדול שמבין אותי .

תיהיה מליץ יושר עלינו ועל כל עם ישראל.

עם ישראל חי לנצח

ת.נ.צ.ב.ה"