חיפוש

הספדים < חזור מרום כץ - גדוד צבר הספד איך נפלת מפקד הפלוגה? בפעם הראשונה כששמעתי אותך מדבר כבר אז הייתי מופתע והתרשמתי לטובה. איך מפקד פלוגה שכבר למעלה מחמש שנים בצבא, שכל עולמו זה הצבא והנשק, מדבר כל כך הרבה על רוח, על היסטוריה יהודית, על היסטוריה כללית ועל מקומם של היהודים בתוכה?! איך אדם ששקוע עד השעות המאוחרות של הלילה בכל מיני ישיבות, ובמהלך היום מתאמן ומתרגל בלי הפסקה, מוצא זמן ללמוד מסילת ישרים ולקרוא על צ'רצ'יל זבוטינסקי וטרומפלדור? ואז הבנתי דבר מאוד פשוט! אתה משהו מיוחד! טרומפלדור איש הצבא, דווקא הוא אומר משפט מדהים: "לפי השקפתי אינני איש צבא, ולקחת נשק ביד מוכן אני רק בשעה שאין אני רואה לפני שום דרך אחרת". כזה היית מפקד הפלוגה. איש צבא גדול, אבל לא רצית בזה אלא היית מחויב לעמך לארצך ולמולדתך. במהלך הנסיגה במירון דיברת איתי על יציאה למכים. אני אמרתי לך שאני לא איש צבא ואין לי מה לתרום באמת לצבא גם כי אני לא אוהב את כל עניין הלחימה ואז ממילא כי אני לא לוחם טוב. אתה אמרת לי משהי מדהים שלא חשבתי לעולם שאשמע את זה ממ"פ. "מה אתה חושב שאני אוהב להיות פה? אני פה כי צריך אותי. אף אחד לא שואל אותך אם לצאת למכים או לא, אתה מפספס את הנקודה. אתה לא הסיפור פה בכלל" ואז הבנתי איך כמו טרומפלדור כך אתה. מצביא גדול! שכל הסיבה שהוא עדיין בצבא הייתה עם ישראל! לא אשכח אותך במסעות, כמה נהניתי ללכת איתך שעות על גבי שעות ופשוט ליהנות מהדיבור איתך. ועל מה לא דיברנו? פילוסופיה, אמונה, היסטוריה, פיקוד ועוד הרבה נושאים שבהם לימדת אותי רבות. אתה לימדת אותי שאפשר להיות קצין ומפקד בצבא שהוא ספרא וסייפא כפשוטו. איש ספר, משכיל, רחב אופקים שיודע להילחם, יודע לפקד ודורש מחייליו בדיוק מה שדורש מעצמו. כגדעון כך אתה "ממני תראו וכן תעשו" בהפעלה בחברון שמרנו במשך 8 שעות בעמדה סטטית, אתה באת אחרי 6 שעות ונשארת לדון איתי במשך שעתיים. שאלת מי תרם יותר? דור 67 או הדור שלנו? אני עדיין לא יודע לתת תשובה לשאלה זאת אבל אין ספק שזה שאתה היית בדורנו, ואני זכיתי לקרוא לך מפקד הפלוגה תרם רבות לי ולדור כולו! במסע האחרון שלי איתך, מסע הכומתה, האקט האחרון של הכשרה בת 8 חודשים, שאלתי אותך שאלה אחרונה: "מפקד הפלוגה, עד איזה שלב אתה תהיה בצבא? מתי תפרוש ותעשה את כל מה שאמרת לי שאתה מתכנן? ענית לי כך: מרום תפסיק לקראו לי מפקד הפלוגה, תקרא לי שומינוב. ואמרת לי בתשובה פשוטה עד מתי שאבין שעם ישראל לא צריך אותי יותר בצבא, ואני אתרום במקום אחר. אז מפקד הפלוגה, סליחה שאני קורא לך כך כי בשבילי תמיד תהיה המפקד שלי. רציתי להגיד לך שאני מעריך אותך ומצדיע לך! אתה דמות לחיקוי בשבילי! אתה אחת הסיבות המרכזיות שבזכותן יצאתי לקורס קצינים. אני פה עכשיו בקורס קצינים ותאמין לי שהטיפים שנתת לי בתחילת הקורס עוזרים לי רבות וכמה שאתה חסר לי כבר עכשיו. בשיחת טלפון האחרונה שלך אמרתי לך ציטוט שאמרת לחיילים שלך בגדוד: "יש גמרא בעבודה זרה, שמספרת על ר' חנניה בן תרדיון שהיה מהרוגי מלכות ... ... ואז הגמרא אומרת "גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר". כלומר גם אם נשרוף את הגוף, הרעיון יהיה באוויר ולא ישרף. גם אם נחסל את האנשים, האותיות- הרוח תשאר" מפקד הפלוגה שומינוב אתה איתנו! גם אם גופך לא נמצא איתנו, רוחך תישאר אצלי ותלווה אותי בכל צעד שאעשה בצבא ובכללי בשאר חיי. גאווה לשאת את הכומתה שנתת לי. אני מצדיע לך על פעולותיך ועל תרומתך האין סופית למדינה האהובה שלנו. תודה רבה לך מפקד הפלוגה! נוח על משכבך בשלום! אוהב מעריך ומעריץ מרום. הבא הקודם

הספדים < חזור עדן שומינוב - אחות של אייל איילי איילי, הגיע הרגע שניסיתי לברוח ממנו כל כך..הספד לאחי...מאיפה מתחילים? איך בכלל אפשר לרשום הספד על אדם שמבחינתי עוד איתנו, למרות שעברה שנה מאז שנעלמת לי. איך מדברים עליך בלשון עבר שבראש אתה עדיין פה, ועוד שניה נכנס בדלת של הבית כמו שרק אתה יודע. כל פעם חושבת מה אני אגיד לך שתכנס, איזה שיחה צפופה הולכת להיות לנו על כל התקופה הזו. היית האדם הבלתי מנוצח. האח הבלתי מנוצח, החבר הבלתי מנוצח, המפקד הבלתי מנוצח ואיך הגיוני שהבלתי מנוצח כבר לא מנוצח? אני מבקשת ממך סליחה, סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך מהעולם הזה, סליחה שהיית צריך להגן עלינו, סליחה ששילמת במחיר של החיים שלך. וסליחה שברגע אחד כל החלומות שלך נגדעו בגלל ורק בגלל המצב פה והיותנו יהודים. ותודה אחת ענקית ששמרת עלינו, ועל כל עם ישראל. תודה על הזכות להיות אחותך ולגדול לצידך... כמו תאומים היינו למרות שאני הגדולה ממך, היית אח הגדול בשבילי... הייתה יותר מאח, היית חבר, המנטור שהערצתי ועוד מבוגר אחרי בשבילי. לא אשכח את השיחות הנפש שלנו, שתמיד דאגת להדגיש שיש לנו אחלה משפחה, יש לנו את אמא ואבא הכי טובים ושזה לא ברור מאליו. תמיד היית לך הערכה להורים, לאחים ולמשפחה. ומה עכשיו? שינית לנו את המציאות, חושך על פני תהום בכל מובן המילה. חלל ענק בלב, חלל עצום שנהיה בחיינו ועוצמות של כאב שלא חשבתי שקיימים. כל מי שהכיר אותך ידע כמה גדולה היית נשמתך, כל כך הרבה אנשים מראים לי שיחות ותכתובות שהיו לכם, מדברים על כמה שהעריצו אותך ומי היית בשבילם. אומרים לי שזה פספוס ענק למדינה, לצבא, שהיית מנהיג שאכפת לו, ושיכולת לעשות פה היסטוריה מטורפת... שזה לא רק האובדן האישי שלנו, זה אובדן לאומי... ‏איך מתחילים לחיות חיים חדשים בלעדייך? איך זה אפשרי בכלל ללמוד לחיות מחדש עכשיו? לא רציתי אח גיבור, רציתי אח שיהיה שלי ושיישאר שלי. הגעגועים חונקים אותי... כל מקום בבית מזכיר אותך, אני עדיין עם מבט לדלת כניסה שעוד רגע ותכנס, מנסה לחשוב שאתה בחו"ל עם כרטיס לכוון אחד, אפשר לדבר איתך, אפשר לסמס לך, אפשר להתווכח איתך ... רק אי אפשר לגעת בך... בטוחה שאתה במקום של שקט ושלווה, מלא אור ומלא אהבה מחכה לנו שם, שנסיים את השיעורים ואת התיקונים שלנו נוח בשלום אח אהוב ויקר שלי הבא הקודם

הספדים < חזור יותם כוח - קצין אג"ם גדוד שקד הספד לשומינוב המציאות בה אנחנו חיים במדינת ישראל רווית המלחמות הביאה להשוות רבים מאנשיה לגדולה. למפקדים רבים מקום בהיכל התהילה. מפקדים עם גבורה עילאית שהין יוצאי דופן בחייהם וברגעיהם האחרונים. אך, כפי שאני אורה את זה, אין מפקד אחד, מ"פ אחד, שהיה כה איכותי ומוערך על ידי החיילים עליהם פיקד, ועל ידי הצבא בן שירת, כמו אייל שומינוב, שמו עצמו הוא השראה לליבם של רבים מחייליו, התנהגותו היא דוגמא ומופת, וכל אשר עשה, עשה הכי טוב שהיה אפשר. שומינוב, היית מ"פ אדיר וטוב לב, גאון ושקדן, כישרוני וחרוץ, איש אשכולות ואיש שטח, והכי חשוב היית אמיתי ונאמן לעצמך. כל הפעולות שעשית, עשית הכי טובת במסירות אין קץ ושום דבר לא היה יכול להסיט אותך מהמטרה. ב – 7 לאוקטובר ירדת כחלק מכוח מצומצם של הגדוד בשעה 06:30 בבוקר לדרום, כבר בדרך כתבת לי הודעה שיש פה משהו אחר שאי אפשר לתפוס. נלחמת ביחד עם החפ"ק שלך בנובה ואח"כ המשכת ליישוב כיסופים שם תחת אש חילצת אזרחים. במהלך הקרבות חטפת כדור ביד, פינו אותך לבי"ח, שלחת לכולנו תמונה של היד עם החור וכתבת "אני בדרך חזרה". כשהרופאים אמרו לך שאתה צריך להישאר ולהחלים, החלטת שזה לא מתאים לך, שיש לך פלוגה ופשוט הלכת משם. פתאום הופעת במשרד המג"ד וכולנו היינו בהלם לראות אותך. "אנו מצויים בשךב ראשוני של אחד מהקרבות הגדולים בהיסטוריה [...]"ץ אני זוכר ששמעתי אותך אומר מילים אלו, מתוך נאומו של צ'רצ'יל במעמד הצטרפות בריטניה למלחמת העולם השניה, לפלוגה שלך ב – 27 לאוקטובר יום שישי, ערב הכניסה הראשונה של הגדוד לרצועה. רק אתה יכולת לקשר בין הדברים. זה ממש הזכיר לי את היום מ"פים מצטיינים בו ביקרנו אצל נועם לניר בתל אביב, וכל שאלה שהוא שאל ידעת לענות עליה, ולי היה פרצוף של "מאיפה למען השם אתה יודע את זה". הידע הרב שלך, אהבתך ללמוד, היכולת שלך לחשוב ולהסיק מסקנות, הפכו אותך להיות מ"פ כל כך טוב. הכי טוב. כקצין אג"ם של הגדוד היית עושה לנו לא מעט פעמים חיים קשים. תמיד היית מאתגר בשאלות שלך ושואל למה? תמיד היית אומר דעתך ומשגע אותנו, אייך היית אומר? "אני רק אומר את דעתי אבל תעשו בסוף מה שאתם רוצים ...". ואחרי שהיינו עושים מה שאנחנו רוצים, היית ממשיך לשגע אותנו. זה היה מטריף אותי. פלוגה היא המקום הראשון בו המפקד משרה מרוחו על חייליו, ובאופן מוחשי קובע את רוח הפלוגה. לפלחוד היה את הרוח שלך. יכולת לראות לפי מה החייל עושה שזה החייל שלך. פלוגה משימתית, מקצועית ואחראית. משימתית כשם שאתה היית עם ברק בעיניים וצועק "אחריי!". בכל מקום היית ראשון במעשים ולא בדיבורים. מקצועית כמו שאתה אהבת את המקצוע והיית מחויב ללמוד כמו שהיית מחויב לנשום. לא אשכח את הוויכוחים המקצועיים שלך בלחימה, ואת הבדיחות על תצוגת הטנקים עם אטיאס מ"פ השריון. ואחראית. אחראית כמו המחויבות שלך לאנשים. היית מפקד קרבי שקודם כל אוהב את פקודיו. תוך כדי הלחימה היו לנו שיחות רבות על החיים. תמיד נהניתי לדבר איתך, ולהקשיב לך. תמיד השיחות איתך היו עמוקות ובעלות משמעות. אף פעם לא דיברת על משהו סתמי. תמיד אלה היו שיחות רציניות. אני זוכר שכל הזמן דיברת על החלום שלך לצאת החוצה וללמוד פיסיקה. אבל כל פעם אמרת שהוא יכול לחכות כי צריך אותך עכשיו, ואתה הארכת את השירות שוב ושוב. שומינוב, אני פה להיפרד ולהגיד לך שלום אחרון. שלום לחבר אמת. חבר חכם ושנון. חבר שתמיד יגיד לך רק את האמת. חבר עם חוש הומור לא בדיוק מפותח, אבל עם בדיחות שנונות וכה ציניות שאי אפשר היה שלא לצחוק מהן. מבעד לחזית הרצינית שלך היית בחור רגיש עם לב זהב. אוהבים וכבר מתגעגעים, החברים ומשפחת גדוד שקד הבא הקודם

אתר הנצחה לרב-סרן אייל שומינוב הי"ד – מפקד ולוחם בצה"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. סיפור חייו הוא מופת של אומץ, ערכים, מנהיגות ואהבת הארץ. הנצחה מתוך האינסטגרם לזכרו של אייל @remember_eyalshuminov Load more עמוד הנצחה- בה"ס פסגות כרמיאל הנצחה באתר גבעתי הנצחה למעשה - אתר למלא את החלל הנצחה באתר יזכור הוצאת ספר חמישה חומשי תורה , המאחד את גבורת הנופלים עם נצח התורה. גבורתו של אייל חקוקה בתורה כמו בלבנו - הנצחית טהורה ומאירה. הרצאה בקהילה לכבוד ט׳ באב דגל לזכר רס"ן אייל שומינוב 11 .pdf הורידו את PDF • 1.88MB מרוץ לזכר רב סרן אייל שומינוב: גדוד צבר וגדוד שקד ובית ספר לקצינים ברחבי הארץ ובחו"ל. יצירת תכשיט ייחודי לזיכרון נצחי של אייל, התמונה משולבת בתוך צמיד המשקפת את אורו ונוכחותו דף לימוד לחג השבועות לילדים, מוקדש לזכר רב סרן אייל שומינוב פנקס הסתרים של אייל עם אימרות לימוד. לימוד .pdf הורידו את PDF • 7.30MB מד"א, הקמת עמדה החייאה חכמה (דפיברילטור), הממוקם בשכונת גבעת רם בכרמיאל (שכונת ילדות של אייל סמוך לגן הראשון של אייל) לזכר רב סרן אייל שומינוב מיזם עיריית כרמיאל "כי אדם עץ השדה" לזכר נופלי "חרבות ברזל" בני כרמיאל, עץ זית לזכר של רב סרן אייל שומינוב בית מדרש במונטריאל בקנדה - שיעור לזכו של לרב סרן אייל שומינוב, דגשים על מקצועי ואישי ע"י רב מיכאל ויטמן ניווט מ"כים לזכר רב סרן אייל שומינוב, ע"י דוד ממן סמל פלחוד לשעבר בגדוד שקד וע"י מרום קץ מגדוד צבר. הרצאות ושיעורים ברחבי הארץ ובחו"ל על רב סרן אייל שומינוב בפלטפורמות שונות: מכינות צבאיות, בתי ספר, ישיבות, כנסים, טקסים, קורסים,סדנאות ועוד. פנקסים עם תקציר על אייל כמזכרת מבת מצווה של שירה ברון מגרת זיכרון לזכר רס"ן אייל שומינוב - יד לבנים כרמיאל ספרי תהילים לעילוי נשמת רס"ן אייל שומינוב חולצות לזכר רס"ן אייל שומינוב 12 .pdf הורידו את PDF • 2.38MB כתיבת מהדורה חדשה לספר "וטהר לבנו כי תשא" לעילוי נשמתו של אייל 16 .pdf הורידו את PDF • 772KB כתיבת אותיות להכנסת ספר תורה לזכר הנופלים כולל רס"ן אייל שומינוב, על ידי פלמ"ר 5398 ויס"ר דרום דף לימוד לשבועות בבית מדרש לזכרו רב סרן אייל שומינוב "למה לנו ללמוד תורה ואיך אנחנו עושים את זה" לאינטרנט אייל שומינוב לשבועות .pdf הורידו את PDF • 1.77MB ערב זיכרון לציון חצי שנה "הכרת האור" לזכרו ועילוי נשמתו של רב סרן אייל שומינוב "כאיל תערוג על אפיקי מים" בבית כנסת בת״א מיזם "אות חיים" לאזכרת 12 חודש של אייל - כתיבת אותיות לספר התורה לזכר נופלי חרבות ברזל הגדה לפסח עם נר נשמה לזכר רב סרן אייל שומינוב, מוגדש לחג פסח נרות נשמה "רוקמים נרות נשמה" לזכר רב סרן אייל שומינוב כרית אותות וסמלים שאייל זכה מתוקף הכשרתו ושירות קרבי בצה"ל ערכות מצלמות מצילת חיים על שם רס"ן אייל שומינוב גמ"ח להנצחת רס"ן אייל שומינוב מיזם "חסד חיים ואמת - אחים לעורף" נרות נשמה לעילוי נשמת רס"ן אייל שומינוב מיזם 'סיפור חיים' - על מנהיגות לפי ערכי צה"ל לדור הפקדים הבא, ברוחו של רס"ן אייל שומינוב 13 .pdf הורידו את PDF • 1.86MB תורת גיבורים – רס"ן אייל שומינוב הי"ד – תורה של מתמידים. התואר הכי מפרגן שחז"ל מקנים ליהודי היא "ספרא וסייפא" – אדם שיודע לשלב את עולם הלימוד עם עולם המעשה. 17 .docx הורידו את DOCX • 46KB כתיבת אותיות ראשונות לספר תורה, לזכרם של אייל שומינוב ומ"מ איתי סייף ומ"פ יפתח שחר מגדוד צבר שנהרגו בקרב במבצע "אייל". קעקוע עם קרני אייל, לזכרו של אייל ע"י חברי ילדות מהעיר כרמיאל ערב זיכרון בישיבת "איתמר" שנערך ע"י רב יואל מנוביץ בחיספין רמת הגולן, לזיכרם של אייל שומינוב, איתי סייף ויפתח שחר - סרט מערב זיכרון נמצא ביוטיוב. שיר עם ציטוט נאומו של אייל לזכר רס"ן אייל שומינוב 34 .mp3 הורידו את MP3 • 8.61MB ספר "בשביל התקווה" עם נאום כניסה של אייל לכבוד שנת עוז 77 לעצמאות ישראל שיר של אמא "אם יכולתי בכלל לדמיין..." מאת :פלורה אמא של אייל ז"ל התקווה שהלכה לי הכנפיים שלא נפרסו חלומות שלא יתגשמו מחשבות...גם הם נגדעו. מנגינה של חיים נעצרה בשיא הפריחה וצלילים מדהימים נעלמו בשיא הצמיחה גם חזק גם חכם גם יפה מכולם ילד פלא של אמא המושלם בעולם. אם יכולתי בכלל לדמיין איך צריך להיות לי הבן? לא יכולתי אפילו לחלום לדמיין שכזה בחלום כל יכול בשמחה, מושיט יד ועוזר כובש כל משימה בצניעות, בגבורה בפשטות, בלי מילה. גם הסוף הוא פסגה לעזוב בגבורה רק קשה קצת לנשום רק תבוא בחלום רק תמשיך לחיות בעולם נשמות. ותשלח לי סימן בשביל מה אני כאן? חיוך של גיבורים, לוח השראה יומי בעקבות חללי מלחמת "חרבות ברזל" וחיוך של אייל, שבחר בחיים של נתינה והגנה על עם ישראל. בית מדרש ישראלי ע"ש רס"ן אייל שומינוב ז"ל בשיתוף בית ברודט ת"א - מיזם הנצחה בדגש ללימודי מדע, פילוסופיה, תנ״ך ותלמוד, ציונות, מנהיגות ונושאים אחרים שמאפיינים את אייל. סטיקרים לזכר רס"ן אייל שומינוב סימניה לספר לזכר רס"ן אייל שומינוב 14 .pdf הורידו את PDF • 208KB מיזם - לוחמים בחזית נושאים את שמות הנופלים, "שנזכור בשביל מי אנחנו נלחמים" דיסקיות זיכרון עם שם של חיילים שנפלו, "כל דיסקית נושאת שם וכל שם נושא סיפור". דיסקיות "לזכר אייל שומינוב - פלוגת ב' עד הניצחון" חולקו בחטיבת 8149 פלוגה ב' (קיבל אוריה פלס אח של ישורון פלס חייל של אייל) לכתבה תכנית אייל - לימוד משותף עם תלמידי ישיבת מיצר ברמת הגולן של חילוניים ודתיים, בדגש של ספרים שאייל קרא, הלימוד הוגדש לעילוי נשמתו של אייל , בהובלה של חייל גדוד צבר נעם דומן ערב זיכרון לזכרם של נופלי נובה וחרבות ברזל והכנת ספר עם סיפורי הנופלים , בהובלת במשטרת ישראל טקס הדלקת נר חנוכה בחנוכייה שהועברה מעזה להיכל הגיבורים בירושלים. אייל הדליק נר ראשון של חנוכה בעזה יחד עם מפקדים שנפצעו וחזרו לקרב. שנה אחרי אבא של אייל מדליק נר חנוכה באותה חנוכייה בירושלים. ביצוע שיר "אור כזה" ע"י חייל של אייל ממח' בני ישיבות פלוגת חוד, גדוד שקד - שילה גנטק, לזכר רב סרן אייל שומינוב אות עוז ותקווה הוענק ל-77 מובילי דרך לתיקון חברתי מתוך נאמנות עמוקה לערכי הציונות, השותפות והערבות הדדית על היכולת לפעול בנחישות ובענווה, גם לנוכח אתגרים מורכבים ותקופת של משבר. משפחת כלל ישראל - ביחד ננצח, STANDING TOGETHER - קרן גיבורים הנופלים - תעודת הוקרה וספר תהילים לזכרו של רב סרן אייל שומינוב

אתר הנצחה לרב-סרן אייל שומינוב הי"ד – מפקד ולוחם בצה"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. סיפור חייו הוא מופת של אומץ, ערכים, מנהיגות ואהבת הארץ. הספרייה של אייל סימנייה להדפסה אינטלקטואל - על למדן שצמח להיות מנהיג, שכולם הלכו אחריו מתוך השראה אייל לא ראה בלמידה תחביב – אלא דרך חיים. הסקרנות האינסופית לידע והרצון להבין לעומק את העולם ואת האדם עיצבו את דרכו מגיל צעיר. מתוך מחויבות מוסרית וזהות ציונית עמוקה, הוא בחר ללמוד את התחומים שעיצבו את העם והמדינה: ציונות, יהדות, שואה, היסטוריה, כלכלה, מנהיגות, תורה, משפט, חינוך ועוד. אייל בחר לישון ארבע שעות בלילה כדי להספיק יותר. ביומניו אפשר למצוא רשימות ארוכות של נושאים שרצה ללמוד: פילוסופיה, היסטוריה, פיזיקה, חשמל, משפטים, כלכלה, רפואה, דיפלומטיה, קרימינולוגיה ועוד. הוא הוריד חומרים אקדמיים, חקר, סיכם, הדגיש, הפנים ויישם. אייל בנה לעצמו חזון של ידע רחב ומעשי ככלי להשפעה ולהנהגה. יכולת הלמידה שלו, חדות שכלו, והזיכרון הפנומנלי הפכו אותו לדמות מעוררת השראה – אדם שיודע בכל מצב להאיר את הנקודה המדויקת. הספרייה האישית של אייל – מפת דרכו לעולמו הפנימי, מוצגת כאן כצוהר לנשמתו הגדולה. אנגלית ביוגרפיות האוניברסיטה המשודרת היסטוריה ועיון חינוך ישעיהו ליבוביץ׳ כלכלה מדעים מוטיבציה, עסקים, קאוצ׳ינג, רטוריקה, לימוד מנהיגות וצבא משפט ספר ילדים ערבית פילוסופיה ורעיונות פרוזה ציונות שואה תורה מאמר על המתודה רנה דקארט לחשוף את הפוסט מודרניזם סטיבן היקס פגם פורמלי פרימו לוי הרצל ומשפחתו – הקונגרס הציוני הראשון לא ידוע האימפריה המונגולית ג׳ינג׳יס חאן מבוא לכלכלה מיקרו אורן-מארק מפתח כוכב פרימו לוי גוף ונפש ‑ הבעיה הפסיכו‑פיזית ישעיהו ליבוביץ׳ תומר דבורה הרמ״ק (ר׳ משה קורדובירו) פילוסופיה של המשפט פרידריך הגל חמישה חומשי תורה צ׳רצ׳יל ומלחמה ג׳פרי בסט אורחות צדיקים לא ידוע תחי ישראל מגדי עלאם אוריינטליזם אדוארד סעיד פרשת תל-חי מרדכי נאור (עורך עוד ניצחון כזה... על רוח הלחימה במלחמת לבנון השנייה אלישיב שמשי עולמושלם קן ספירו אמונתו של ישעיהו ליבוביץ נעמי כשר האדם מחפש משמעות ויקטור פרנקל מצב האומה א׳ זאב ז׳בוטינסקי תורה ומצוות בזמן הזה ישעיהו ליבוביץ׳ האמנה החברתית / עקרונות המשפט המדיני ז׳אן ז׳ק רוסו החברה הפתוחה ואויביה קרל פופר המתריע – שיחות עם עמוס גלעד שמעון שיפר יסודות המשפט יורם דינשטיין להט הפיקוד קולונל בריאן פי' מק'קוי האדם שבטנק על ציר המפלים איציק רונן ראיונות ושיחות פרימו לוי להרוג את רומל סטיבן פרספילד משנה תורה רמב״ם מי באש ומי במים מיכאל גולדמן גלעד הבורסה למתחילים שלמה סימנובסקי אושוויץ ובעלות הברית מרטין גילברט הנסיך ניקולא מקיאוולי שני ירחים שרון קריץ' גלגל המנוף של ההיסטוריה אורי מילשטיין הקדמות הרמב״ם למשנה רמב״ם (ביאור: י. שילת) ספר החינוך לא ידוע (נהוג לייחס לר׳ אהרן הלוי) עם במלחמה מרדכי בר-און, מאיר חזן מדרגת האדם הסבא מנובהארדוק חי במלחמה רון בן ישי מרד של תקווה – סיפורים ישראליים מעוררי השראה חילי טרופר, יהודה שוחט הייתי חבלן (סיפורו של חבלן במלחמת תש"ח) עודד נגבי כולם זוכים (I WIN YOU WIN) קרל ליונס הסוד טמון באנשים מורטון ל. מנדל, ג׳ון א. ברן חלומו של הכוזרי מיכה גודמן איגרת תימן רמב״ם קץ ההיסטוריה והאדם האחרון פרנסיס פוקוימה שלום לקנאים עמוס עוז הכוזרי ר׳ יהודה הלוי בודהיזם – היסטוריה, הגות ותרגול רופרט גתין הקריטריון לאמת ולמוסר הרב קלנר טיפוס עצמאי מסע בשיטת מיכא״ל לא ידוע קב הישר ר׳ צבי הירש קאיידנובר כוחו של הרגל צ׳ארלס דאהיג אלברט איינשטיין וחזיתות הפיסיקה ג'רמי ברנסטיין תרבות ואימפריאליזם אדוארד סעיד לא נרדם בלילות גיורא איילנד מסייעין אותו הרב אברהם אבא לעזער הזר אלבר קאמי המדריך לניהול נכון קייט קינן סיפורי מעשיות ר׳ נחמן מברסלב 1939 ריצ׳רד אוברי אין גבול ספי רכלבסקי הארנק והחרב דניאל פרידמן גוף ונפש ‑ הבעיה הפסיכו‑פיזית ישעיהו ליבוביץ׳ הנאורות החדשה יוסף אגסי ספר היראה רבנו יונה How democracies lose small wars Gil Merom חדל אש, צה"ל, צה"ל – ירי כוחותינו על כוחותינו בועז עמידרור אריק - חיים של אריאל שרון דוד לנדאו מקצועות של אנשים אחרים פרימו לוי הכלי יקר ר׳ שלמה אפרים מלונצ׳יץ כך היה אושוויץ פרימו לוי הזהו אדם פרימו לוי התשה - המלחמה שנשכחה יואב גלבר מסע תענוגות בארץ הקודש מארק טווין וקראתם דרור רונית לוינשטיין-מלץ מסילת ישרים רמח״ל מהפכות ששינו את העולם - האוניברסיטה המשודרת עורכים שונים שיחות על מסילת ישרים לרמח״ל ישעיהו ליבוביץ׳ תדרכי נפשי עוז (על תעוזה בשדה הקרב) אלישיב שמשי זמן שאול פרימו לוי דיני עשיית עושר ולא במשפט דניאל פרידמן ויכוח ברצלונה הרמב״ן על שוטרים וגנבים - סוגיות בקרימינולוגיה אברהם נ. טננבוים אנשי פאנפילוב אלכסנדר בק מורה נבוכים רמב״ם המון ומנהיגות ברומא צבי יעבץ חמישה ספרי אמונה ישעיהו ליבוביץ׳ הרצחת וגם ירשת דניאל פרידמן לפני המהפכה דניאל פרידמן קפיטליזם האידיאל איין ראנד ספר המצוות לרמב״ם רמב״ם הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו והילדים שלכם ישמחו שקראתם פיליפה פרי כל גבולות ישראל שאול אריאלי יצחק רבין איתמר רבינוביץ׳ המדריכה למהפכה רחל עזריה משפט לחימה ואתיקה צבאית עידן ירון

הספדים < חזור יובל סמואל גדוד צבר שומינוב אחי היקר! הכרתי אותך מהרגע הראשון שלי בצבא, ותמיד היית מפקד מיוחד בשבילי. כשהתחלנו את דרכנו ביחד יצא לנו לדבר לפעמים על דברים מעבר לצבא. היו לנו שיחות על החיים, על מהות, על משמעות, על רוח. סיפרת לי על כמות הספרים שקראת, על דמויות שהיו לך לחיקוי, על עומק ומשמעות החיים ועל המקום שלנו כאן בצבא ובעולם הזה. כשיצאת לבה״ד 1 אחרי שלכולם היה ברור שזה מה שתעשה, אמרת שאחר כך אתה מתכנן להשתחרר כי יש לך הרבה דברים שאתה רוצה לעשות. רצית לחזור לכל מיני עיסוקים שהיו לך לפני הגיוס, ללמוד תואר, להתקדם בחיים. ובאמת, עם כל הכשרונות שלך והאידיאלים שלך-היית יכול לעשות כל כך הרבה דברים ולהצליח בכל מה שתבחר. וכמובן שבסוף המשכת לעוד תפקיד. כשהיית סמ״פ נפגשנו בגדוד קצת. גם שם ראיתי אדם מיוחד, אדם שנמצא פה כי הוא יודע ומבין שדווקא כאן צריך אותו, שעושה את מה שצריך ולא את מה שנוח או את מה שקל. אמרת שרוצים שתצא לקורס מפי״ם, אבל אתה לא רוצה כי נתת מעצמך ועכשיו אתה רוצה להמשיך, להתקדם ולעשות דברים חשובים אחרים. וכמובן שגם אז הבנת בסוף שצריך אותך, שאין מישהו שיכול לעשות את התפקיד בצורה טובה כמו שאתה יודע. אז הבטחת שזה יהיה רק לעוד תפקיד אחד.. כשפתחת מחזור כמ״פ, אני סיימתי תפקיד ראשון כמ״מ בגדוד. מההיכרות שלי איתך הבנתי שלהיות מ״מ אצל מ״פ כמוך יהיה יותר משמעותי מכל דבר אחר שאעשה, ולמרות שזה לא המסלול הרגיל החלטתי שאני רוצה להיות מ״מ שלך בבא״ח אחרי שהייתי מ״מ בגדוד, וכך היה. עברנו 8 חודשים שבהם היית מפקד של הפלוגה הטובה ביותר בבא״ח. זה לא הפתיע אף אחד כמובן. היית מקצועי יותר מכולם, ערכי יותר מכולם, מדוייק יותר מכולם, אנושי יותר מכולם. יחד עם החיבוק, האהבה והאכפתיות לחיילים, ידעת לדרוש בלי הפסקה והכי הרבה שאפשר, כדי לקדם ולשפר את כולם, להגיע למקום יותר טוב. דרשת מכולנו לעבוד קשה, אבל היה לנו כל כך כיף. הרגשנו משמעותיים, שאנחנו מתקדמים ומקדמים את החיילים. נהננו להיות מפקדים תחתיך, להיות הממי״ם של הפלוגה הכי טובה, של המ״פ הכי טוב. והיית הכי טוב אבל בשקט, בלי לדבר על זה, בלי לספר על זה. פשוט גרמת לזה, בעבודה קשה ומיוחדת כמו שרק אתה יודע. בתקופה הזו התחברנו, נקשרנו והפכנו להיות חברים. זו הייתה חברות עם איש מעלה. היינו חברים שמדברים על עומק, על משמעות, על התפקיד שלנו במדינה, על הגאולה, על מידות, על רוח וגם על החיים שלי ושלך. דיברנו עד אמצע הלילה על מה שקורה במדינה וחשבנו יחד איך צריך לשנות ולקדם פה דברים. לפעמים גם למדנו ביחד. היית צוחק על הדתיים שמזגזגים, כי כשלך הייתה אמת היית הולך איתה עד הסוף. ולמרות שלא באת מרקע דתי בכלל-ידעת המון. למדת, שאלת, חקרת, התחברת. תמיד ידעת לדייק, לחשוב לעומק על הכל. ובנושאים שעוד לא היו לך תשובות עם עצמך אמרת שאתה צריך לחשוב על זה, ובאמת היית חושב. היית אלוף בלחשוב. בלחשוב קדימה, בלחשוב על מה נכון, בלחשוב לעומק על דברים, בלחשוב על סולם הערכים שלך, על הסיבה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. גם בתפקיד השני שלך כמ״פ המשכת לחשוב, לברר וללמוד. תמיד חשבת על הכל ועל כולם. אפילו במשפט של הפלוגה חשבת על כולם . בהתחלה החלטת שהמשפט של הפלוגה יהיה ״למות או לכבוש את ההר״. כי דבקת במטרה, כי ידעת שכל מה שנרצה יקרה, כי הבנת את התפקיד הקיומי של הצבא ושל יישוב הארץ. אבל חששת שהמילה ״למות״ תכביד על ההורים של החיילים, אז שינית את המשפט ל״נלחמים על הבית״. כי באמת הארץ היתה בשבילך הבית. ובסוף הצלחת לקיים גם את זה וגם את זה. נלחמת על הבית-על המדינה היהודית היחידה בעולם, על הערכים שחשובים לך, על מה שתמיד האמנת ונשארת בשבילו, כדי להיות מוכן לעשות ולהשיג את כל מה שצריך ומתי שצריך. ולצערי הרב, גם קיימת בעצמך את ה״למות״, אבל כמובן שהצלחת גם לכבוש את ההר. כבשת את ההר, כבשת את כל מה שרצית. עשית את הכל הכי טוב שאפשר. דאגת שהדברים החשובים יקרו, גם אם לא אכלת ולא ישנת בשביל זה. אחי, שתדע שאת השיחות שדיברנו, שצחקנו ושהעמקנו כנראה שלא אשכח לעולם. הדברים שאמרת ודייקת לי הפכו להיות חלק ממני, מהחיים שלי, ואפילו חלק מהבית של שירה ושלי. אתה היית ותהיה לי דמות להערצה ולחיקוי. שאפשר ללמוד ממנה בלי סוף. ולצערי במקום לדבר איתך אצטרך לקבל החלטות במחשבה של מה אתה היית אומר על זה. כל כך עצוב שבמקום לחיות איתנו ולקדם איתנו את המציאות הזו אתה הופך להיות דמות שנלמד עליה. ואנחנו נלמד! על הרוח היהודית שבערה בך, על העניין שמצאת בכל דבר שקשור לדת ולתורה. נלמד מהחיבור שלך לרוח ולהיסטוריה, לעם ישראל, למדינת ישראל. נהרגת על קידוש ה׳ אחרי שפיקדת על הפלוגה שלך בצורה בלתי ניתנת לחיקוי. בצורה מקצועית, ובדרך שרק אתה יודע. עם המון הישגים וב״ה בלי נפגעים עד כה. חוץ ממך. שבוע שעבר יצאת מעזה להתרעננות ואמרת לי שחייבים להיפגש. קבענו ביום חמישי, וכמובן שאמרת לי שאתה בא לעלי אז אני חייב לקחת אותך לישיבה. ללמוד, לראות, לשאול, לחקור. לצערי המפגש לא יצא לפועל וגם לא יקרה בעתיד, כי הלכת למקום שכולו טוב, התקדמת למקום שכנראה צריכים אותך בו יותר. אבל מבטיח שכשאני אלמד אני לא אשכח אותך, את הרצון שלך ללמוד ולהשתפר בהכל, תמיד. באחת השיחות איתך לאחרונה, אמרת לי שיש הרבה מה לשנות בעולם, וצחקת שמזל שאנחנו לא זקנים ושיש לנו עוד זמן לשנות. אז לך אין עוד זמן, אבל אתה שינית את העולם יותר מכולנו. ומעכשיו אתה תשנה רק מלמעלה, ואני אנסה לשנות את מה שאני יכול, להתקרב קצת למה שאתה היית עושה. אתה היית המפקד שהכי הערכתי, וכנראה שזה גם לא ישתנה. היית דמות מוערצת בעיני הפקודים, ודמות מוערכת בעיני המפקדים. ואני בטוח שתמיד תישאר מישהו שנלמד ממנו, שנפעל לאורו, ושנרצה להידמות לו עוד ועוד. ולא רק כמפקד היית לי משמעותי. היית החבר עם השיחות הכי עמוקות ומשמעותיות שהיו לי. וזה לא גרע מהכיף והצחוקים שהיו לנו. תודה על כל זה, על העזרה שתמיד נתת כששירה רצתה שתעזור לה להפתיע אותי, על זה שדאגת שיהיה לנו טוב בשילוב של הצבא עם הבית שלנו. אחי אני אוהב אותך, מעריך אותך ואפילו מעריץ אותך. יהי זכרך ברוך. אנחנו נמות או נכבוש את ההר ונלחם על הבית, עד הסוף, עד שננצח. סמואל ‏ הבא הקודם

הספדים < חזור עדן מרואלי - גדוד צבר הספד לשנה קלע חי״ר פברואר 2021 ואי אפשר לפספס את הקור של רמת הגולן אנחנו בשבוע הגנת מחנה והחיילים בעמדות בגשם כבד- יאללה מרואלי כל שעה עגולה, פעם אני ופעם אתה ואני מנסה להבין מה עכשיו אתה מעולל לנו ושואל אותך מה לעשות כל שעה ואתה משיב ״סבב תה״ ובאמת כך נהגנו בכל פעם שהיה גשום לראות את החיילים, לדבר איתם. ואתם יודעים מה היופי הנסתר בסיפור הזה? זה שכמה שעות לפני הפקודה שאייל נתן לי, אמיר קלנגר, אחיו של גוחא ז״ל העלה פוסט עם סיפור זהה לזה תראה מה זה שומי, תראה איך בין השורות לימדת את כולנו שהגדולה האמיתית היא לשאוף וללמוד להיות תמיד אדם טוב יותר ממה שאתה היום וזה דוגמה לשיעור אחד, סיפור מתוך תקופה של שיעורים ורגעים בהם ידעת לתת תשובה לכל ואם לא ידעת- הלכת ללמוד משהו חדש. ״מחברת משבצות מרואלי רק ככה עובדים מסודר אבל לא סתם אחת מחולקת לנושאים, ספירלה, קטנה עט שחור, כל שורה מסודרת וכל אות במשבצת משלה. מדויק, אין מקום לטעויות אחי, כמו שהייתה בחיים. כל יום מחדש באותה השעה- 10 בבוקר, אותה התראה קבוע בטלפון ״מחר מלחמה״, לא אפשרת לעצמך רגע לנוח- רצית שנהיה מוכנים תמיד. או כמו שאז שאלת ״משנה למה אתה עדיין ער?״ אותה שאלה קבועה ששאלת אותי כל לילה מחדש החיילים ישנים, הפלוגה דוממת, הסגל ישן, ורק החייל ששומר על הפלןגה ער וגם זה בקושי, אני, ואתה עם הקצינים בישיבה. ואני משיב כל לילה מחדש ״אם אתה ער- אני ער אחי, מחכה שתסיים עם השטויות של הקצינים״ אז עכשיו תיתן לי רגע יש לנו עוד כל כך הרבה ללמוד אחי, עוד סיפורים ושיחות לצבור לאוסף. דיברנו בלי סוף שנה שלמה כתף לצד כתף, בפיקוד מיוחד שהיה שמור רק לנו. והיום, היום מה, היום אני נלחם לא לשכוח. השיככה הפכה להיות הפחד הגדול ביותר שלי והזמן ששיקרו לנו כל הזמן שיעזור, הוא רק מעמיק את המרחק מאז דיברנו בפעם אחרונה. ״אני מבקש לתקן״ אומר המג״ד ואני משתתק. מתכווצת לי הבטן. ״נהרג בגדוד שקד מ״פ לא מ״מ״ אני מסתובב עם עצמי ונותן אגרוף לקיר ובמקביל כמו מכת חשמל אני מרגיש אותך עוזב ״אני יודע״ אני אומר לאחד המ״מ שלי בפלוגה כמה מאות מטרים מאיפה שלחמת ונפלת ״אל תגיד את זה, אני יודע״ ובתוכי תפילה לאל שזה לא אתה אבל אני יודע שכן. אחי היקר אני לא יודע מה קשה יותר בין לאבד אותך לבין העולם הטוב שיכלת ליצור כאן אם הייתה ממשיך בדרך שלך. עם כמה שלמדתי ממך, אני כואב איך העם המיוחד שלנו לא ידע גם שומי יקר אני כותב את השורות האלה ולא תופס מה קורה כאן מילה אחרי מילים משפט פה ועוד שורה שבהן אני מנסה להבין איך ממשיכים מכאן אני מרואלי הסמל של שומי שנה שלמה רצופה בסגרים של קורונה זיכו אותנו להכיר לעומק וללמוד אחד מהשני ואפילו לקפוץ ממטוס יחד אומנם לא בדם, אבל ללא ספק בנפש, איבדתי לפני שנה אח תודה על כל מה שהיית עבורי, תודה על האוזן שהייתה, העצה, המילים הקשות שלפעמים הייתי צריך לשמוע, תודה שתמיד האמנת המילים האחרונות שלך אליי במפגש האחרון שלנו בעזה נחקקו בליבי לעד המשפטים האחרונים שכתבת לי כשהיינו עוד מ״מ וסמל אז לפני שנתיים הפכו למשימת חיי שלך לנצח, באהבה וגעגוע אין סופי או כמו שהיינו מסכמים בקשר ״3 כאן משנה 3, רות סוף.״ הבא הקודם

אתר הנצחה לרב-סרן אייל שומינוב הי"ד – מפקד ולוחם בצה"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. סיפור חייו הוא מופת של אומץ, ערכים, מנהיגות ואהבת הארץ. אלבום סרטונים MY BUTTON תמונות MY BUTTON

הספדים < חזור יצחק תורג'מן - ממ תחת אייל אייל אחי היקר "אייל אחי היקר איך אפשר לעמוד ולדבר על אדם ענק שכמוך? ענק שבענקים, ענק במידות וענק במעשים. יושבים היינו לחשכת הלילה לומדים ודנים יחד, היית פושט בפניי סוגיות שלמות , רמב"ם , הרמח"ל , תלמוד ומדרשים , אריסטו ,דקארט ושפינוזה הכל היה בהיר בעניך. באחד הלילות בבית בהגנה שעשינו בלב עזה קראת לי מהחדר השני - 'בוא בוא תורגמן כאן אין מושב ליצים' . חככתי בדעתי לשם מה הדחיפות, בטח עוד משימה שיורדת, מהר מאוד מצאתי עצמי מתפלפל איתך באחד ממאמריו של זבוטינסקי. כל רגע אצלך היה מוקדש למשימה ולפלוגה, התעסקת במשמעת , ובנראות הפלוגה , ידעת ליזום ולתחבל מחוץ לג.ג שהגדירו לך , העיקר שזה מה שישרת את המטרה. לנצח. לא לקחת לעצמך כלום, כשפירגנו לך הצטנעת ואמרת שזה לא ממך , שמת את עצמך בצד . היית חוזר ואומר תדיר 'עכשיו אין אייל שומינוב, כשתיגמר המלחמה יחזור אייל שומינוב'. כמה דבקת במטרה , כמה הרמת לנו את הרוח , בחנוכה האחרון החלטת לכנס את כל הפלוגה באחד הבתים בלב עזה אף על פי שמאוד חששת , ולשאלתי אמרת 'עשיתי ניהול סיכונים ועכשיו הפלוגה צריכה שנרים את הרוח'. וזה מה שעשית . דיברת על גבורת המכבים בימים ההם ועל הגבורה שלנו בזמן הזה , על הזכות שלנו לחיות בדור שכותב את ההיסטוריה . על הזכות שלנו להיות אלה שמרימים את הכבוד והגאווה הלאומית. אמרת שלמכבים לקח 30 שנה למרד , ואנחנו רק 60 יום בפנים , וכשמדברים על 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה' - כדאי להסתכל בראייה היסטורית - כשבמשך 2000 שנה מדליקים חנוכיות והרוח ממשיכה לפעום אנחנו לא הסיפור כאן. אין יום שלא דיברת על השליחות שלנו. אין יום שלא הזכרת את החטופים . כשדיברנו על השחרור אמרת לי 'אחי זה מאוד פשוט, צריך אותי אז אני פה'. באחד הימים תפסת אותי ושאלת אותי על הגמרא במסכת עבודה זרה - שמספרים על רבי חנינא בן תרדיון מעשרת הרוגי מלכות. שמצאוהו הרומאים יושב ועוסק בתורה, כרכוהו בספר תורה והציתו, אמר : "אילמלא אני נשרפתי לבדי , היה הדבר קשה לי , ועכשיו שאני נשרף וספר תורה עימי - מי שמבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני"- שאלת לכוונה ולא ידעתי תשובה בפי ועכשיו אומר אני : 'אייל אחי אתה שמסרת את גופך בחבליה של ארץ ישראל על כבודה שנרמס, תדע שהיא זו שתבקש את עלבונך. אנחנו נמשיך ונבקש את עלבונך. בהמשך שאלו אותו תלמידיו לרבי חנינא : רבי מה אתה רואה? אמר להם גוילין נשרפין ואותיות פורחות' . ושאלת אותי 'מה תורגי, באמת היו אותיות שפרחו באוויר? - 'לא לא' אמרת , 'הכוונה היא שהגויל יכול להישרף אבל הרעיון ישאר לנצח' הרעיון ישאר לנצח. אני בטוח שאתה ורבי חנינא ממשיכים להתפלפל שם למעלה בסוגיות שאהבת. תדע לך אחי שהרוח והרעיון שלך ישארו פועמים בנו לנצח. ביום שישי האחרון התקשרת אליי לבית החולים 5 דק לפני שבת. 'היה חשוב לי שנדבר לפני שנכנסת שבת' אמרת לי - הרגעת אותי שאתם בטוב , שלא אהיה חלילה מוטרד ממה שקורה איתכם. כמה היה חשוב לך להגיד לי שפעלנו טוב באירוע שלא אחזיק ברגשות אשם. הרמת לי את הרוח, וכמו תמיד הרגשתי שיש לי מפקד גדול שמבין אותי . תיהיה מליץ יושר עלינו ועל כל עם ישראל. עם ישראל חי לנצח ת.נ.צ.ב.ה" הבא הקודם

אתר הנצחה לרב-סרן אייל שומינוב הי"ד – מפקד ולוחם בצה"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. סיפור חייו הוא מופת של אומץ, ערכים, מנהיגות ואהבת הארץ. רס"ן אייל שומינוב ז"ל מפקד פלוגת החוד בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפל בקרב בצפון רצועת עזה בט"ו באדר א' התשפ"ד (24.2.2024), בן 24 בנופלו. משתפים וזוכרים עוד על אייל "!כל עוד צריך אותי, אני פה! זה הזמן לשים את האישי בצד ואת הלאומי במרכז" אייל בנם של פלורה ואשר. נולד ביום ט"ז בתמוז תשנ"ט (30.6.1999) בכרמיאל. אח לעדן, הבכורה, ולניב, הצעיר ממנו. אייל גדל והתחנך בכרמיאל. למד בבית הספר היסודי "האיריסים" ובבית הספר התיכון "אורט פסגות", במגמת שיווק. תלמיד מצטיין, שהתאפיין באינטליגנציה גבוהה, כושר ניתוח והפשטה, ורצון עז לצבור ידע ולהרחיב אופקים. התבלט ביכולת הובלה והנהגה, ובהקפדה על סדר וארגון. בזכות הישגיו בלימודים נבחר ל"מצטיין פריפריה", הוקרה המקנה מלגת שכר לימוד באוניברסיטה. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר הורים, אחות ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן. על אייל לסיפור המלא הספרייה של אייל לכל הספרים מאמר על המתודה רנה דקארט יסודות המשפט יורם דינשטיין הכוזרי ר׳ יהודה הלוי הזהו אדם פרימו לוי חץ מפקד ברוח צהל ערכי צה"ל ברוח רב סרן אייל שומינוב הי"ד שנפל על הגנת הארץ שאותה אהב בכל נימי נפשו ושורשי נשמתו.